נתוני כלוריד בכנרת

תקציר

המאגר כולל תוצאות דיגום שבועי של ריכוז כלוריד — מדד למליחות המים — בתחנת הניטור A במרכז הכנרת, בעומק 1 מטר, החל מינואר 1969 ועד היום. בסך הכול 2,421 מדידות רצופות לאורך כ-57 שנה, המשקפות מגמת עלייה ארוכת-טווח בריכוז המלחים באגם, משפל בשנות השמונים לשיאים חסרי-תקדים בעשור האחרון.

תובנות עיקריות

• הדיגום מתבצע מדי שבוע בתחנה A במרכז הכנרת בעומק 1 מטר, ברצף שאינו נקטע מאז ינואר 1969 — 2,421 תוצאות.
• הרמה השנתית הממוצעת טיפסה מכ-201 MG/L בשנת 1988 (השנה הנמוכה ביותר) ל-313.5 MG/L בשנת 2018 (השנה הגבוהה ביותר) — עלייה של כ-56%.
• הערך הגבוה ביותר שנמדד אי-פעם עומד על 326 MG/L בנובמבר 2018; הנמוך ביותר על 185 MG/L באפריל 1988.
• מחזור עונתי מתון: הכלוריד נמוך בדרך כלל באביב (סביב 239 MG/L באפריל) וגבוה יותר בסוף הסתיו ובחורף (כ-255 MG/L בדצמבר), עקב הדילול ממי הגשמים וזרימות ההיקוות.
• בעשור 2010–2019 עמד הממוצע על 279 MG/L — הגבוה מכל העשורים שנמדדו; נתוני 2025–2026 מצביעים על עלייה מחודשת (262.7 ו-268.1 MG/L בממוצע שנתי).

מגמה רב-שנתית של ריכוז הכלוריד

ממוצע שנתי של ריכוז הכלוריד לכל שנה (MG/L), 1969–2026. נקודות השיא והשפל מסומנות.

עבור נתונים שבועיים מלאים (2,421 רשומות): הורדת קובץ המקור (CSV)

ממוצע לפי עשור

ממוצע ריכוז הכלוריד לכל תקופה. העשור 2010–2019 מסומן באדום כרמת המליחות הגבוהה ביותר שנמדדה.

מחזור עונתי

ממוצע ריכוז הכלוריד לפי חודש לוח שנה, ממוזג על פני כל שנות הניטור.

תיאור מקורי

הנתונים מהדיגום השבועי המתבצע על ידי המכון לחקר הכנרת-חיא"ל בתחנה A במרכז הכנרת בעומק 1 מטר, תוצאות הדיגום מועברות על ידי מקורות-יחידת אגן ההיקוות מינואר שנת 1969 ואילך.