מדידות איכות במעיינות

תקציר

המאגר מפרט את תוצאות דיגום איכות המים במעיינות בישראל, שנאספו על ידי השירות ההידרולוגי של רשות המים. כל שורה היא מדידה של פרמטר בודד (כגון כלוריד, חנקה או pH) במעיין מסוים בתאריך דגימה מסוים — ומכאן שניתן לעקוב אחר מגמות המלחה וזיהום לאורך עשרות שנים. בסך הכל כולל המאגר עשרות אלפי תוצאות מיותר מ-500 מעיינות, החל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.

תובנות עיקריות

• הכלוריד (מליחות) הוא הפרמטר הנפוץ ביותר — כ-20,175 מדידות, כרבע מהמאגר כולו — ואחריו החנקה (חנקות) עם 11,846 מדידות.
• בבדיקה האחרונה של כל מעיין, ב-113 מתוך 533 מעיינות (כ-21%) רמת הכלוריד גבוהה מ-400 מ״ג/ל — רף ייחוס המקובל למי שתייה; מדובר בעיקר במעיינות מליחים ותרמו-מינרליים בדרום ובבקעת הירדן.
• שיעור מדידות החנקה הגבוהות מ-70 מ״ג/ל שילש את עצמו: מ-7.5% בשנות ה-80 ל-15.1% בשנות ה-20 — מגמה המעידה על עלייה בזיהום ממקורות חקלאיים ושפכים.
• הדיגום מרוכז בשני מעברי עונות: אפריל (כ-25,000 מדידות) ואוקטובר (כ-19,000) — המייצגים את המעבר בין העונה הגשומה ליבשה.
• הפער במליחות עצום: מ-6 מ״ג/ל במעיינות הדן, ועד 17,803 מ״ג/ל בחמי טבריה — סדר גודל של פי כמה אלפים.

היקף הניטור לאורך השנים

מספר תוצאות המדידה ומספר המעיינות שנדגמו בכל שנה הידרולוגית (1976 ואילך; בשנים 1924–1975 נאספו כ-4,753 תוצאות נוספות באופן דליל).

שינוי סל הבדיקות לאורך העשורים

מפת חום המציגה כמה מדידות נאספו לכל פרמטר בכל עשור. ברור כי מדידת המוליכות (EC) במעבדה הופסקה בשנות ה-80, ואילו מדידות קרקעיות (סידן, ביקרבונט, מגנזיום) הפכו לסדירות רק משנות ה-90.

המעיינות הניטרים ביותר

שנים עשר המעיינות עם מספר אירועי הדגימה הרב ביותר (זוג תאריך–מעיין), וטווח השנים שבו נדגמו.

תיאור מקורי

מאגר המידע מכיל נתוני איכות מים במעיינות אשר נדגמים על ידי השירות ההידרולוגי.