דוח קטלוג מעיינות

תקציר

המאגר מפרט 679 מעיינות בישראל הנמדדים ומסווגים על ידי השירות ההידרולוגי של הרשות הממשלתית למים ולביוב. לכל מעיין מובאים שם, סוג, שיוך לאקוויפר ולתא דיווח, רום הנביעה וקואורדינטות ברשת ישראל החדשה (ITM), וכן שנת תחילת התצפית. הנתונים מאפשרים להבין את הפריסה הגיאוגרפית, את כיסוי הניטור ואת הקשר ההידרוגאולוגי של המעיינות ברחבי הארץ.

תובנות עיקריות

• במאגר 679 מעיינות; 210 (כ-31%) מסווגים "נמדדים באופן סדיר", 209 (כ-31%) "מעיינות סקר", ו-257 (כ-38%) "ללא מדידה" — רוב המעיינות אינם נמדדים ברציפות.
• המעיינות משויכים ל-10 אקוויפרים; האקוויפר הנפוץ ביותר הוא קנומן-טורון (262 מעיינות).
• הפריסה מחולקת ל-65 תאי דיווח; הריכוזים הגבוהים ביותר הם בעין כרם (72 מעיינות) וברמת הגולן (67 מעיינות).
• שנת תחילת התצפית המוקדמת ביותר היא 1931; ב-187 רשומות לא צוינה שנת תחילת תצפית.
• 127 מעיינות נמצאים מתחת לפני הים (רום נביעה שלילי), והנמוך שבהם בגובה −438 מ'.
• הקואורדינטות במאגר הן ברשת ישראל החדשה (ITM); ניתן לצפות בפריסה המלאה במפה האינטראקטיבית.

פריסה גיאוגרפית של המעיינות

כל נקודה מייצגת מעיין לפי קואורדינטות הנביעה (ITM). לחיצה על נקודה מציגה את פרטי המעיין.

הורדת הנתונים כ-CSV

תאי דיווח מובילים

15 תאי הדיווח עם מספר המעיינות הגבוה ביותר (מתוך 65 תאים בסך הכל).

תחילת תצפית לפי עשור

מספר המעיינות שתחילת המדידה שלהם צוינה בכל עשור (מתוך 492 רשומות עם שנת תחילת תצפית). העשור האחרון (2020–2024) חלקי.

תיאור מקורי

רשימת המעיינות בישראל הנמדדים על ידי השירות ההידרולוגי.