דלג לתוכן

נתונים גולמיים של תוצאות ניטור נחלים בשנים 1996-2025

תקציר

המשרד להגנת הסביבה מפעיל מערך ניטור כימי וביולוגי שוטף ב-43 תחנות לאורך ארבעה נחלים מרכזיים בישראל — ירדן עליון, ירדן תחתון, נחל אלכסנדר ונחל אילון — החל מ-1995 ועד סוף 2025. המאגר כולל 1,500 דגימות מעבדה של כ-90 פרמטרים פיזיקליים, כימיים ומיקרוביולוגיים (BOD, אמוניה, קוליפורמים צואתיים, כלורידים, מתכות כבדות ועוד) שנדגמו בעיקר פעמיים בשנה — באביב ובסתיו. הנתונים מצביעים על מגמת שיפור מתמשכת באיכות המים ברוב הנחלים, אך גם על כמה חריגות מקומיות חמורות ועל צמצום הדרגתי של פרמטרים מסוימים בפרוטוקול הניטור.

1,500
דגימות מעבדה
43
תחנות ניטור
4
נחלים נבדקים
31
שנות ניטור (1995–2025)
−77%
ירידה ב-BOD בירדן תחתון (1995–2005 → 2017–2025)

תובנות עיקריות

  • שיפור דרמטי בירדן התחתון: החמצן הביוכימי (BOD) ירד מחציון של 7.7 מ"ג/ל' בשנים 1995–2005 ל-1.8 מ"ג/ל' ב-2017–2025 — ירידה של כ-77%. השיפור ניכר גם בריכוזי האמוניה שירדו אל מתחת ל-0.1 מ"ג/ל' החל מ-2013.
  • קוליפורמים צואתיים בנחל אלכסנדר: החציון ירד מ-85,000 יחידות cfu/100 מ"ל (1999–2005) ל-6,500 (2017–2025) — ירידה של כ-92%. עם זאת, עדיין נרשמים ערכי שיא חריגים בתחנות שונות.
  • חריגות חמורות בנחל אילון (2022–2024): דגימות מ-2022 הצביעו על BOD של 428 מ"ג/ל' וקוליפורמים של 13,000,000 cfu/100 מ"ל — חריגות של עד מאות מונים מעל הממוצע, המעידות על אירועי זיהום נקודתיים חמורים במורד האגן.
  • אנומליית עופרת בגשר אלנבי (נובמבר 2018): נמדדה ריכוז עופרת של 1.03 מ"ג/ל' — פי 20 מהריכוז שנמדד במקביל בתחנות סמוכות (0.05 מ"ג/ל'), ופי 100 מהדגימות האחרות של עופרת במאגר.
  • שינוי פרוטוקול הניטור: פרמטרים פיזיקליים (pH, טמפרטורה, חמצן מומס) נדגמו ב-99% מהדגימות בשנות ה-90 וה-2000, אך ירדו ל-0% משנת 2013 ואילך. מתכות כבדות (Pb, Hg, Cd, As, Cr) נדגמו רק ב-5 עד 28 דגימות בודדות לאורך כל 31 שנות הניטור.
  • דגימה דו-עונתית: כ-78% מהדגימות נלקחו במאי (אביב, 429 דגימות) או באוקטובר–נובמבר (סתיו, 629 דגימות) — בהתאם לפרוטוקול של "פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב".
  • ריכוז דגימות באתר הטבילה: תחנת "אתר הטבילה (קאסר אל יהוד)" לבדה אחראית ל-181 דגימות — כ-12% מכלל המאגר, הרבה מעל כל תחנה אחרת (הבאה בתור: מוצא הירדן מהכנרת עם 60).

מגמת עומס ה-BOD השנתי לפי נחל

חציון ערכי ה-BOD (מ"ג/ל') בכל שנה, בנפרד לכל אחד מארבעת הנחלים. ערכים גבוהים מעידים על עומס אורגני גבוה יותר.

ריכוזי קוליפורמים צואתיים לפי נחל ושנה

חציון שנתי של Fcoli (יחידות cfu/100 מ"ל), בסקאלה לוגריתמית. ריכוזים מעל 10,000 מעידים על זיהום צואתי משמעותי.

כיסוי פרמטרים לאורך עשורים

אחוז הדגימות שבהן נמדד כל פרמטר בכל עשור. הצבע מציין את הנוכחות בפרוטוקול.

עונתיות הדגימה

מספר דגימות לפי חודש בשנה, בחלוקה לעשורים. שני שיאים ברורים במאי ובאוקטובר-נובמבר.

תחנות הניטור הנדגמות ביותר

15 התחנות עם מספר הדגימות הגבוה ביותר מתוך 43 התחנות במאגר. אתר הטבילה בולט במיוחד.

הצג כטבלה
טבלת 15 תחנות הניטור עם מספר הדגימות הגבוה ביותר במאגר ניטור הנחלים 1995 עד 2025
תחנהמספר דגימות
אתר הטבילה (קאסר אל יהוד)181
מוצא הירדן מהכנרת60
תעלת כביש בית הלוי59
גשר גבעת חיים59
גשר בית זרע (גשר נחום)58
גשר דלהמיה58
מעלה סכר אלומות57
גשר הישנה מורד כניסת הירמוך57
גשר אלנבי55
מורד שפך נחל שכם51
גשר מעברות51
סכר מדגה מעברות50
גשר שייח חוסיין49
תחנת השאיבה "בשפעה"49
סכר שתולים (גשר התקווה)42

תיאור מקורי

המשרד להגנת הסביבה מקיים במהלך השנה פעולות ניטור ומעקב שוטף אחר הנחלים בישראל. בנחלים מבוצעים שני סוגים של ניטור- ניטור כימי וניטור ביולוגי. ניטור כימי הינו נקודתי ומתבצע פעמיים בשנה (בסתיו ובאביב). בכל דיגום נבדקים יותר מעשרה פרמטרים קבועים, הניטור מבוצע על ידי רשות הטבע והגנים עבור המשרד להגנת הסביבה. ניטור ביולוגי - הבחון את מצבם של הנחלים לאורך זמן באמצעות מעקב אחר שינויים בהרכב חברות של בעלי חיים וצמחים בנחלים. הניטור מבוצע במרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית- מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - אוניברסיטת תל אביב.

עיון בנתונים

החיפוש מתבצע בכל הרשומות במאגר, גם לפי תחילת מילה