מפלס ים המלח
תקציר
המאגר מכיל מדידות חודשיות של מפלס ים המלח החל מאוקטובר 1976 ועד אוגוסט 2026 (549 חודשים). לאורך התקופה ירד המפלס בכ-42 מטר, ובאוגוסט 2026 נמדד שפל היסטורי של −441.33 מ׳. הירידה, כתוצאה מהפחתת זרימת המים מנהר הירדן ומהירמוך ומשאיבות תעשייתיות, גורמת לנסיגת קו החוף ולהיווצרות בולענים.
תובנות עיקריות
- המפלס הנוכחי (אוגוסט 2026) הוא −441.33 מ׳ — שפל היסטורי במדידות הרשמיות מאז 1976.
- מאז אוקטובר 1976 ירד המפלס בכ-42.4 מטר (מ-−398.95 מ׳ ל-−441.33 מ׳).
- הקצב הממוצע עומד על כ-0.87 מטר לשנה; בעשור האחרון (2016–2026) הואץ לכ-1.07 מטר לשנה.
- קצב הירידה לעשור תפח מכ-2.8 מטר בעשור שנות ה-80 לכ-11 מטר בעשור שנות ה-2010.
מגמת הירידה לאורך השנים
הורדת הנתונים הגולמיים (CSV)
ממוצע שנתי של המפלס
הורדת הנתונים הגולמיים (CSV)
האצת קצב הירידה לעשור
הצג כטבלה
| עשור | ממוצע מפלס (מ׳) | ירידה לעומת העשור הקודם (מ׳) |
|---|---|---|
| שנות ה-70 (1976–1979) | -399.86 | — |
| שנות ה-80 | -402.68 | 2.82 |
| שנות ה-90 | -408.96 | 6.28 |
| שנות ה-2000 | -417.88 | 8.92 |
| שנות ה-2010 | -428.83 | 10.95 |
| שנות ה-2020 (עד 2026) | -437.72 | 8.89 |
תיאור מקורי
נתונים חודשיים של מפלס ים המלח משנת 1976. בעשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בקצב של כמטר בשנה, כתוצאה ממניעה כמעט מוחלטת של כניסות מים מנהר הירדן (הקמת סכר דגניה בשנת 1964) ומהירמוך (הקמת סכרים על הירמוך בסוריה וירדן) וכן כתוצאה מפעולות אנטרופגניות כגון שאיבות בצד הישראלי והירדני (מפעלי ים המלח הישראליים והירדנים). ירידת מפלס זו הביאה לנזקים תשתיתיים ותיירותיים, הן בשל נסיגת קו החוף והן בשל היווצרות הבולענים (בורות עגולים ועמוקים הנוצרים בשל המסת סלעי מלח בעומק). הבולענים בחופי ים המלח הפכו למטרד תשתיתי הפוגע בכבישים, צינורות, בתי מלון ועוד. מדידות רשמיות של מפלסי ים המלח קיימות משנת 1900, אז עמד המפלס על רום של 392- מ׳ (לעומת מפלס של 424- מ׳ בדצמבר 2010). כיום, מדידות מפלס ים המלח מתבצעות באחריותו של השירות ההידרולוגי ברשות הממשלתית למים ולביוב.