מפלסי קידוחים

תקציר

המאגר מפרט מדידות של מפלס מי התהום בקידוחי ניטור ברחבי הארץ, מאמצע שנות ה-30 ועד ימינו. כל רשומה היא מדידה בודדת בקידוח מסוים בתאריך נתון, וכוללת את גובה המפלס ביחס לפני הים, משך ההפסקה בטרם ביצוע המדידה וזהות הגוף המודד. ביחד נוצר תיעוד היסטורי רציף של יותר מ-95 שנה לרמת מי התהום באלפי קידוחים.

תובנות עיקריות

• מתוך 86 קידוחים שנמדדו ברצף של 40 שנה ומעלה, כ-46% הציגו ירידה בגובה המפלס וכ-43% עליה — תמונה מעורבת שמשקפת הבדלים בין אזורי אקוויפר שונים.
• כ-57% מהמדידות בוצעו לאחר הפסקה של מעל 72 שעות (אמינות גבוהה); כ-10% בלבד אחרי הפסקה קצרה מחצי יום (אמינות מוגבלת, כמצוין בתיאור המקורי).
• דוגמה לרצף ארוך — קידוח "מק חולון 1": ירידה של כ-6.6 מ' מגובה של כ-+4.3 מ' מעל פני הים בשנות ה-50 לכ-−2.4 מ' בשנות ה-80, ומאז התייצבות סביב 0±1 מ'.
• צפיפות הרשת גבוהה בשנות ה-60 עד ה-80 (כ-200–280 אלף מדידות בעשור) ודלילה יותר בעשור הנוכחי (כ-49 אלף מדידות).

צפיפות הרשת לאורך הזמן

מספר המדידות לפי עשור. העשורים הראשונים דלילים (תחילת הניטור) והשיא בשנות ה-60 עד ה-80.

מגמת מפלס בקידוח לדוגמה

קידוח "מק חולון 1" — דוגמה לקידוח עם רצף ארוך (463 מדידות, 1933–2015). הקו המוצק הוא הממוצע השנתי; הקווים המקווקווים הם המינימום והמקסימום השנתיים. הקו המקווקו באפס מסמן את פני הים.

הנתונים המלאים של כלל הקידוחים זמינים להורדה במאגר המקורי: מפלסי קידוחים באתר data.gov.il.

תיאור מקורי

בסיס הנתונים של המפלסים מתאר את המפלסים בקידוחי מי התהום. יש לקחת בחשבון את זמן ההפסקה לפי ביצוע המדידה ולהתייחס בערבון מוגבל למדידות, בהן זמן ההפסקה הוא פחות מ-15 שעות.