נקודת יחס אחרונה בקידוחים

תקציר

המאגר מפרט את רום נקודת היחס (גובה נקודת הדממה) האחרונה בקידוחי מי תהום בישראל, המשמשת כבסיס מידה לחישוב מפלסי מים תת-קרקעיים. כל רשומה מתארת קידוח בודד — שמו, תאריך תחילת תוקף נקודת היחס, גובהה, מצב איזון, אזור גאוגרפי, אקוויפר ותא דיווח — ומהווה רשימת תשתית למעקב הידרוגיאולוגי ארצי.

תובנות עיקריות

• 597 קידוחים (כ-17%) מסומנים "קידוח לא מאוזן" — רום נקודת היחס שלהם אינו יציב ודורש מעקב וכיול חוזר.
• רום נקודת היחס משתרע מכ-−410.17 מ׳ (באזור ים המלח) ועד 1,080 מ׳ — פער של כ-1,490 מטר בין הקידוח הנמוך ביותר לגבוה ביותר.
• 331 קידוחים (כ-9.5%) נמדדים מתחת לגובה פני הים, רובם באזורים נמוכים ובקעתיים.
• מרבית נקודות היחס נקבעו לאחר 1990; שנת השיא הייתה 2017 עם 165 קידוחים שעודכנו.
• אזור מרכז הוא בעל מספר הקידוחים הגדול ביותר (1,356), ואחריו אזור דרום (915).

קידוחים לפי שנת תחילת תוקף נקודת היחס

התרשים מציג את מספר הקידוחים שנקבעה או עודכנה עבורם נקודת היחס בכל שנה. מקור הנתונים המלא: מאגר הנתונים ב-data.gov.il.

תיאור מקורי

נקודת יחס אחרונה בקידוחים.