היתרי שריפת גזם חקלאי

תקציר

המאגר מפרט את היתרי שריפת הגזם החקלאי שאישר משרד החקלאות וביטחון המזון בין השנים 2014 ל-2026, על פי הנחיות המשרד שלפיהן שריפה מותרת אך ורק כאשר מתעורר חשש שהגזם נושא גורם מחלה או מזיק והוא עלול להוות מוקד להתפתחות נגעים. כל רשומה מייצגת היתר בודד הכולל יישוב, מחוז, גידול, חלקות, תוקף ושעות שריפה מותרות.

תובנות עיקריות

• ב-2014 נרשם השיא — 881 היתרים — ומאז חלה ירידה עקבית עד לשפל של 199 היתרים ב-2023 (ירידה של כ-77%), ואחריו זינוק מחודש ל-314 היתרים ב-2025.
• המחוז הצפוני (גולן-גליל) מוביל בפער עם 1,665 היתרים — כשליש מכלל ההיתרים במדינה.
• הלימון הוא הגידול שזקוק להיתרי שריפה בתדירות הגבוהה ביותר (723 היתרים), ככל הנראה בשל רגישותו למזיקים ולנגעים.
• השריפה מוגבלת ל-3 חלונות זמן קבועים בשעות הבוקר והצהריים; חלון 07:00–12:00 הוא הנפוץ ביותר (2,336 היתרים).
• איכות הנתונים: 4 רשומות כוללות תאריך סיום מוקדם מתאריך תחילת התוקף, וב-68 רשומות חסרים פרטי גוש וחלקה ראשונים.

פיזור היתרים לפי מחוז ושנה

מפת חום המציגה את מספר ההיתרים לכל שילוב של מחוז (אנכי) ושנה (אופקי). הגוונים הכהים יותר מציינים היקף גבוה יותר של היתרים.

לנתונים המלאים בפורמט CSV: הורדת קובץ המקור.

תיאור מקורי

על פי הנחיות משרד החקלאות וביטחון המזון, שריפת גזם חקלאי מותרת אך ורק כאשר ישנו אישור של משרד החקלאות, הניתן רק במידה שקיים חשש כי הגזם נושא בתוכו גורם מחלה או מזיקים והגזם עלול להוות מוקד להתפתחות נגעים או להתפשטותם, על סמך חוות דעת של מדריך חקלאי של משרד החקלאות וביטחון המזון. כלומר, אך ורק מדריך חקלאי, המורשה להוציא המלצה, יקבע כי קיים חשש כי הגזם נושא בתוכו גורם מחלה או מזיקים, ומוסמך לתת אישור לביצוע שריפת גזם.