נפחים יומיים וספיקה יומית ממוצעת בתחנות הידרומטריות

מאגר זה כולל 58,003 רשומות יומיות של נפח מים (מ"ק) וספיקה ממוצעת (מ"ק/שנייה) מ-22 תחנות הידרומטריות של השירות ההידרולוגי, המשתרעות על 17 שנים הידרולוגיות בין 1943/1944 ל-1959/1960. הנתונים חושבו מרישומי רום מים שהומרו לספיקות באמצעות עקומי כיול, ומהווים תיעוד היסטורי ייחודי להתנהגות נחלי ישראל בעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה. הספיקה הגבוהה ביותר שנרשמה במאגר הגיעה ל-82.26 מ"ק לשנייה בתחנת אלכסנדר ב-28 בדצמבר 1949.

תובנות מרכזיות

• • רוב תחנות הניטור מציגות דפוס עונתי חריף: הספיקה מתרכזת בחודשי החורף (נובמבר–מרץ) ויורדת לאפס מאי עד אוקטובר. יוצאת דופן היא תחנת הקישון, שמציגה ספיקה רב-עונתית לאורך כל השנה.
• • שיא הנפח היומי נרשם ב-28.12.1949 בתחנת אלכסנדר: 7,106,886 מ"ק ביממה אחת, המשקף אירוע שיטפון חריג בעמק חפר.
• • השנה ההידרולוגית הרטובה ביותר בתחנת עקרון (מדגם) הייתה 1951/1952 עם כ-13.7 מיליון מ"ק, לעומת שנה יבשה כ-1959/1960 עם כ-63 אלף מ"ק בלבד.
• • תחנת חלזון (ליד יסעור) מספקת את ריצה הזמנית הארוכה ביותר במאגר – 14 שנים הידרולוגיות (1943/1944 עד 1956/1957).
• • בכ-9% מהימים בלבד נרשמה ספיקה חיובית בנחלים העונתיים (אלכסנדר, עקרון, חלזון), בעוד שהקישון מציג ספיקה חיובית ב-74.5% מהימים.
• • הנתונים מבוססים על מדגם של 30,000 רשומות מתוך 58,003 הרשומות הכוללות; הגרפים נכונים לתחנות ולשנים הנכללות במדגם.

דפוס עונתי – ספיקה יומית ממוצעת לפי חודש

ממוצע כלל השנים הזמינות לכל תחנה (מ"ק לשנייה)

נפח שנתי לפי שנה הידרולוגית – תחנות נבחרות

אלפי מ"ק | 0 = תחנה לא פעילה בשנה זו במדגם

נפח מצטבר לפי תחנה (מיליוני מ"ק)

סך הנפח המצטבר בכלל הרשומות הזמינות למדגם

אודות הנתונים

נפחים יומיים (מ"ק) וספיקה יומית ממוצעת (מ"ק/שנייה) בתחנות הידרומטריות של השירות ההידרולוגי. חישוב הספיקה היומית הממוצעת והנפח היומי בוצעו על בסיס מדידות רום בתחנות ההידרומטריות והומרו לספיקות על ידי שימוש בעקומי כיול. הנתונים מייצגים את תקופת 1943–1960 ומשקפים את התשתית ההידרולוגית הראשונית שנבנתה בארץ ישראל ובישראל הצעירה.