מאגר פנקס מאגרי המידע
פנקס מאגרי המידע הוא הרישום הרשמי מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, המנוהל על-ידי הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. הפנקס כולל 31,750 מאגרי מידע רשומים — מאגרי חברות, גופים ציבוריים, עמותות ויחידים — ומפרט את מטרת המאגר, סוגי המידע, מחזיקיו ואם מועבר מידע לחו"ל. המידע המוצג הוא חלקי הפנקס המותר לפרסום בהתאם להוראות החוק ושיקולי הגנה על הפרטיות.
ממצאים עיקריים
- כ-69.6% מהמאגרים הרשומים (22,104) הם במצב "מאושר", כ-24.6% (7,796) "בוערים" (בתהליך מחיקה), וכ-5.8% (1,845) בוטלו.
- 1,610 מאגרים (כ-5.1%) מדווחים על העברת מידע לחו"ל — נתון מהותי לפיקוח על זרימת מידע אישי מחוץ לישראל.
- נתוני מדגם של 10,000 רשומות מצביעים על כי תל אביב-יפו מובילה ברישומים (כ-23%), אחריה ירושלים, רמת גן ופתח תקווה.
- סוג המידע הנפוץ ביותר הוא דמוגרפי, ואחריו ניסיון מקצועי ורפואי — מה שמדגיש את הרגישות הגבוהה של חלק גדול מהמאגרים.
- כ-24% מהמאגרים (לפי מדגם) מעסיקים מחזיקים חיצוניים — כלומר, גורם נוסף מחזיק בנתונים עבור בעל המאגר.
- גל רישומים בולט נרשם בשנים 2005–2006 ובשנים 2018 ו-2024, ככל הנראה בעקבות שינויי חקיקה ואכיפה מוגברת.
התפלגות סטטוס מאגרים
15 הערים המובילות (מדגם 10,000 רשומות)
סוגי המידע הנפוצים ביותר (מדגם 5,000 רשומות)
רישומים לפי שנה (מדגם 15,000 רשומות)
עיון ברשימת מאגרי המידע
אודות הנתונים
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 נועד, בין היתר, להגן על פרטיות המידע האישי של אנשים בעידן המידע הדיגיטלי. החוק קובע מהו מאגר מידע, חובת רישום מאגר מידע והחובות החלות על גורמים שונים בעלי זיקה למאגר המידע.
מאגר מידע הוא: "אוסף נתוני מידע הניתנים לעיבוד ממוחשב, למעט שני חריגים: אוסף לשימוש אישי-ביתי שאינו למטרת עסק; או האוסף כולל רק שם, כתובת ודרכי התקשרות, אשר כשלעצמם אין בהם אפיון הפוגע בפרטיות."
קובץ מידע זה כולל את חלקי המידע בפנקס מאגרי המידע המותרים לפרסום בהתחשב בהוראות החוק ובשיקולי הגנה על פרטיותם של אנשים.