ספיקה רגעית בתחנות הידרומטריות - הידרוגרף
תקציר
המאגר מתעד את מהלך הזרימה בנחלים — ההידרוגרף — באמצעות ספיקה רגעית (מ״ק לשנייה) הנמדדת בתחנות הידרומטריות ברחבי הארץ. הנתונים, המשתרעים על פני כ‑80 שנה וכ‑3.2 מיליון רשומות, מאפשרים לעקוב אחר זרימות בסיס, אירועי שיטפון ושינויים עונתיים במערכת הנחלים ולהבין את העוצמה המרבית של זרימות בנחלי ישראל.
תובנות עיקריות
- המאגר כולל 3,203,924 רשומות ספיקה רגעית, המתפרסות על 177 תחנות הידרומטריות לפחות, החל משנת 1943/1944 ועד 2023/2024.
- הספיקה הרגעית המרבית שנמדדה היא 1,155 מ״ק/שנייה בתחנת פארן – צוואר הבקבוק, באירוע השיטפון בנובמבר 1970.
- השיטפונות מתרכזים בעונת הגשמים אוקטובר–מרץ: בנובמבר ובמרץ נרשמו חריגות של מעל 1,000 מ״ק/שנייה, בעוד בקיץ (יוני–אוגוסט) הספיקה המרבית נמוכה מ‑30 מ״ק/שנייה.
- כ‑96.6% מהרשומות מציינות ספיקה חיובית (זרימה); כ‑2.3% מהרשומות מסווגות כספיקות "משוחזרות" (מחושבות) מול "מדודות".
- תחנות הירדן, הירמוך והחרמון הן בעלות צפיפות הרשומות הגבוהה ביותר (עשרות אלפי מדידות כל אחת), המשקפות ניטור ארוך‑טווח של מקורות המים העיקריים.
הרכב סוגי הזרימה ברשומות
התפלגות הרשומות לפי סוג הזרימה בכל תקופת הנתונים המלאים (עד שנת 1999/2000). “גאות” מתייחס לרשומות זרימה גבוהה (אירועי שיטפון), “תקין” לזרימה רגילה, “ביוב” לזרימה מביוב ו”אחר” לסוגים נוספים.
הצג כטבלה
| סוג זרימה | רשומות | אחוז |
|---|---|---|
| גאות (שיטפון) | 431,974 | 51.5% |
| תקין | 370,043 | 44.1% |
| ביוב | 31,133 | 3.7% |
| אחר | 5,138 | 0.6% |
עונתיות השיטפונות לאורך השנה
ספיקה רגעית מרבית (עמודות) וממוצעת (קו) לפי חודש קלנדרי, בכל תקופת הנתונים המלאים (עד שנת 1999/2000). העמודות האדומות מסמנות את חודשי השיא הקיצוניים. הספיקה הממוצעת שטוחה כל השנה (~4–7 מ״ק/שנייה), אך השיאים קופצים ל‑1,000+ בעונת החורף.
הצג כטבלה
| חודש | ספיקה מרבית (מ״ק/שנייה) | ספיקה ממוצעת (מ״ק/שנייה) |
|---|---|---|
| ינואר | 561.4 | 5.03 |
| פברואר | 722.5 | 6.76 |
| מרץ | 1,089.9 | 5.76 |
| אפריל | 260.0 | 5.45 |
| מאי | 368.3 | 5.68 |
| יוני | 24.8 | 4.69 |
| יולי | 21.0 | 4.11 |
| אוגוסט | 18.1 | 4.09 |
| ספטמבר | 29.2 | 4.74 |
| אוקטובר | 872.0 | 5.35 |
| נובמבר | 1,155.0 | 4.62 |
| דצמבר | 776.0 | 5.84 |
התחנות עם הספיקה הרגעית המרבית
10 התחנות שבהן נמדדה הספיקה הרגעית הגדולה ביותר, בכל תקופת הנתונים המלאים (עד שנת 1999/2000). נחלי הנגב והדרום (פארן, באר שבע, בשור) והירדן והירמוך מובילים את טבלת השיאים.
הצג כטבלה
| דירוג | תחנה | ספיקה מרבית (מ״ק/שנייה) |
|---|---|---|
| 1 | פארן - צוואר הבקבוק | 1,155.0 |
| 2 | באר שבע - חצרים | 1,089.9 |
| 3 | בשור - רעים | 759.0 |
| 4 | ירדן - נהריים | 722.5 |
| 5 | נקרות - עליון | 708.4 |
| 6 | ירמוך - שער 121 במורד כבלים | 596.8 |
| 7 | צין - מפל | 550.0 |
| 8 | ירקון - כביש הרצליה | 491.0 |
| 9 | לבן - כביש נצנה הישן | 440.0 |
| 10 | לכיש - כביש יבנה אשקלון | 410.0 |
תיאור מקורי
מהלך הזרימה בנחל מתואר כפונקציה של ספיקה בזמן ונקרא הידרוגרף. ספיקה רגעית בתחנות הידרומטריות היא כמות המים שעוברה דרך חתך רוחב באפיק ביחידת זמן (מ״ק/שנייה). ספיקה רגעית מחושבת על בסיס מדידות גובה בתחנות ההידרומטריות והמרתן לספיקות על ידי שימוש בעקומי כיול. לתשומת לב: הנתונים עלולים להשתנות בהתאם לעדכון עקומת כיול בתחנה.