נפחים יומיים וספיקה יומית ממוצעת בתחנות
תקציר
המאגר מפרט מדידות יומיות של נפח זרימה (במ״ק) וספיקה יומית ממוצעת (במ״ק/שניה) ב-185 תחנות הידרומטריות של השירות ההידרולוגי, החל משנת 1943 ועד 2024 — כ-1.9 מיליון ימי-מדידה. הנתונים מחושבים ממדידות רום ועקומי כיול, ומשקפים את משטר הזרימה של נחלי ישראל: חורפי ברובו, עם איתני-שיטפון יבשים ברוב ימות השנה.
תובנות עיקריות
- כ-64% מימי-המדידה (כ-1.22 מיליון רשומות) מדווחים על ספיקה אפס — מרבית הנחלים בישראל הם איתני-שיטפון היוצאים מיבשת רוב ימות השנה.
- עונתיות חזקה: הספיקה הממוצעת מגיעה לשיא בפברואר (כ-1.38 מ״ק/שניה בממוצע כלל-תחנות) וצונחת לשפל באוגוסט (כ-0.27 מ״ק/שניה) — זרימה חורפית מובהקת.
- שיא הספיקה היומית הממוצעת שנמדד אי-פעם: 527.21 מ״ק/שניה בתחנת ירדן-נהריים ב-5 בפברואר 1992 (כ-45.6 מיליון מ״ק באותו יום).
- מערכת הירדן (ירדן, דן, שניר, חרמון) אחראית לנפח הזרימה המצטבר הגדול ביותר — תחנת ירדן-גשר הפקק צברה כ-22.5 מיליארד מ״ק לאורך התקופה.
- רשת הניטור התרחבה דרמטית: מתחנה אחת ב-1943 לכ-130 תחנות בשנים האחרונות — ולכן סך הנפח השנתי משקף גם את היקף הרשת, לא רק את הזרימה בפועל.
עונתיות הזרימה לאורך השנה
ספיקה יומית ממוצעת ממוצעת לפי חודש לוח-שנה (כל התחנות, כל השנים). החורף הישראלי — דצמבר עד מרץ — הוא עונת הזרימה; הקיץ כמעט יבש.
הצג כטבלה
| חודש | ספיקה ממוצעת (מ״ק/שניה) |
|---|---|
| ינואר | 1.08 |
| פברואר | 1.381 |
| מרץ | 1.105 |
| אפריל | 0.75 |
| מאי | 0.492 |
| יוני | 0.356 |
| יולי | 0.288 |
| אוגוסט | 0.274 |
| ספטמבר | 0.285 |
| אוקטובר | 0.313 |
| נובמבר | 0.4 |
| דצמבר | 0.704 |
נפח שנתי ותחנות פעילות לאורך השנים
סך הנפח השנתי (עמודות, במיליארדי מ״ק) ומספר התחנות הפעילות בכל שנה הידרולוגית (קו). העלייה המתמדת בכמות הנפח משקפת בעיקר את הרחבת רשת הניטור, ולא מגמת אקלים של הזרימה עצמה.
הנתונים המלאים ל-81 שנים הידרולוגיות זמינים בקובץ המקורי: מאגר הנתונים ב-data.gov.il.
התחנות בעלות נפח הזרימה המצטבר הגדול ביותר
נפח מצטבר (מיליארדי מ״ק) לאורך כל תקופת הניטור. מערכת הירדן והחרמון דומיננטית.
הצג כטבלה
| תחנה | נפח מצטבר (מיליארד מ״ק) |
|---|---|
| ירמוך - שער 121 במעלה | 1.29 |
| קישון - מחצבה | 1.43 |
| ירדן-אתר הטבילה | 1.5 |
| ירדן - נהריים | 1.97 |
| ירקון - כביש הרצליה | 2.17 |
| ירמוך - שער 121 במורד כבלים | 2.22 |
| שניר - גשר הכביש לדן | 2.86 |
| שניר - מעיין ברוך | 3.47 |
| חרמון - כביש לכפר סאלד | 4.03 |
| דן - שמורת הטבע | 8.89 |
| ירדן - שדה נחמיה | 19.24 |
| ירדן - גשר הפקק | 22.55 |
התחנות בעלות שיא הספיקה היומית הגבוה ביותר
שיא ספיקה יומית ממוצעת שנמדד אי-פעם בכל תחנה (מ״ק/שניה). ערכים גבוהים מסמנים פוטנציאל שיטפונות — בהם גם נחלי הערבה והנגב (פארן, עין יהב) שיבשים רוב השנה.
הצג כטבלה
| תחנה | שיא ספיקה יומית (מ״ק/שניה) |
|---|---|
| לכיש-פארק עד הלום | 174.64 |
| קישון - מחצבה | 189.48 |
| לכיש - כביש יבנה אשקלון | 203.34 |
| איילון - שכונת עזרא | 215.93 |
| פארן - כביש הערבה | 232.8 |
| איילון - כביש בית דגן-יהוד | 237.51 |
| הערבה-עין יהב | 270.15 |
| פארן - גבול מערבי | 301.46 |
| פארן - צוואר הבקבוק | 305.23 |
| ירקון - כביש הרצליה | 307.11 |
| ירמוך - שער 121 במורד כבלים | 446.23 |
| ירדן - נהריים | 527.21 |
תבנית העונה לפי תחנה
ספיקה ממוצעת (מ״ק/שניה) לפי חודש, עבור 10 התחנות בעלות שיא הספיקה הגבוה ביותר. הניגוד בין נחלי הירדן ויתר הנחלים (זרימה חורפית מתונה) לבין נחלי הערבה (כמעט יבשים כל השנה ומתפרצים בחורף) בולט.
הנתונים המלאים לכל התחנות זמינים בקובץ המקורי: מאגר הנתונים ב-data.gov.il.
תיאור מקורי
נפחים יומיים (מ״ק) וספיקה יומית ממוצעת (מ״ק/שניה) בתחנות הידרומטריות של השירות ההידרולוגי. חישוב הספיקה היומית הממוצעת והנפח היומי בוצעו על בסיס מדידות רום בתחנות ההידרומטריות והומרו לספיקות על ידי שימוש בעקומי כיול.