דרי רחוב - מרכזי שירות

תקציר

המאגר מפרט את מרכזי השירות לדרי רחוב הפועלים בישראל במסגרת משרד הרווחה והביטחון החברתי — מקלטים ליליים (גגונים), הוסטלים, בתי לחיים ומרכזי קלט חירום. לכל מרכז מופיעים היישוב, סוג המסגרת, האוכלוסייה המיועדת, התפוסה המדווחת ופרטי קשר עם המפעיל.

תובנות עיקריות

• רוב המרכזים (12 מתוך 23) הם מסגרות מסוג "גגון" — מקלט לילי לדרי רחוב; ארבעה הם הוסטלים, שניים "בית לחיים" ואחד מרכז קלט חירום.
• הפריסה מרוכזת בערים גדולות: באר שבע ותל אביב עם 3 מרכזים כל אחת, וירושלים, אשדוד, פתח תקווה, חדרה, בני ציון וטבריה עם 2 כל אחת.
• 16 מתוך 23 המרכזים מופעלים בידי עמותות או גופים פרטיים, ו-7 בידי רשויות מקומיות.
• 11 מרכזים מיועדים לכלל האוכלוסייה (גברים ונשים), 5 לגברים בלבד, אחד לנשים, וב-6 לא צוין ייעוד מגדרי.
• התפוסה המדווחת מצטברת לכ-502 מקומות, אך 3 מרכזים לא דיווחו על תפוסה.

פריסה גיאוגרפית

התפלגות מרכזי השירות לפי יישוב (המאגר אינו כולל קואורדינטות גאוגרפיות, ולכן מוצגת התפלגות עירונית).

מאפייני המסגרות

התפלגות המרכזים לפי סוג המסגרת, תחום השירות, ייעוד מגדרי וזהות המפעיל.

מרכזי השירות

רשימה מרוכזת של 23 המרכזים במאגר: שם, יישוב, סוג מסגרת, אוכלוסייה מיועדת ותפוסה מדווחת.

תיאור מקורי

דרי רחוב הוא אדם מעל גיל 18 הגר ברחוב, בבתים נטושים, גנים ושטחים ציבוריים ואתרי בנייה. דר רחוב שרוי בדרך כלל בהזנחה גופנית או נפשית. משרד הרווחה פועל להקמת מסגרות לדרי רחוב, שיאפשרו קורת גג בטווח הקצר וטיפול ושיקום בטווח הארוך.