נתוני כלוריד בכנרת

מאז ינואר 1969 מבצע המכון לחקר הכנרת דגימה שבועית של ריכוז כלוריד (Cl) בתחנה A במרכז הכנרת, בעומק 1 מטר. הנתונים, הכוללים 2,402 מדידות על פני 56 שנה, חושפים מגמה של עלייה משמעותית בריכוז הכלוריד בין שנות ה-80 לשנות ה-10 של המאה ה-21, עם שיא ב-2018 (ממוצע שנתי 313.5 מ"ג/ל) וירידה מתונה בשנים האחרונות.

ממצאים עיקריים

• › ריכוז הכלוריד הנמוך ביותר נרשם ב-1988 (ממוצע שנתי 200.9 מ"ג/ל), ואילו השיא ב-2018 – 313.5 מ"ג/ל – גבוה ממנו ב-56% בערך.
• › הממוצע בתקופה 2000–2019 (269 מ"ג/ל) גבוה ב-44 מ"ג/ל מהממוצע בתקופה 1969–1989 (224.9 מ"ג/ל), שיפוע עלייה ברור על פני עשורים.
• › 42.8% מהמדידות (1,028 מתוך 2,402) עולות על 250 מ"ג/ל – ערך הסף האסתטי של ארגון הבריאות העולמי (WHO) למי שתייה.
• › דפוס עונתי מתון: ריכוזי הכלוריד גבוהים יותר בחודשי החורף (נובמבר–ינואר, ממוצע ~254 מ"ג/ל) ונמוכים יותר באביב (אפריל–מאי, ממוצע ~239 מ"ג/ל).
• › מאז שיא 2017–2018 חלה ירידה מסוימת: ממוצע 2024 עמד על 248.6 מ"ג/ל – הנמוך ביותר מזה עשור.

ממוצע שנתי של ריכוז כלוריד (1969–2025)

תחנה A, עומק 1 מטר. הקו המקווקו מסמן 250 מ"ג/ל (ערך ייחוס WHO).

מיקום תחנת הדגימה

תחנה A – מרכז הכנרת, עומק דגימה 1 מטר (EPSG:4326).

אודות הנתונים

הנתונים מהדיגום השבועי המתבצע על ידי המכון לחקר הכנרת-חיא"ל בתחנה A במרכז הכנרת בעומק 1 מטר. תוצאות הדיגום מועברות על ידי מקורות-יחידת אגן ההיקוות מינואר שנת 1969 ואילך. יחידת המדידה: מ"ג/ל (MG/L).