המדרך – דיווחי השפעות סביבתיות מדודות ממוצרים

המאגר מרכז נתונים על השפעות סביבתיות מדודות של 110 מוצרי בנייה ישראליים, כולל טביעת הרגל הפחמנית שלהם לפי ניתוח מחזור חיים (LCA) מאומת על ידי צד שלישי. המוצרים משתייכים לארבע קטגוריות עיקריות: לוחות גבס, בלוקים ולבנים, פרופילי אלומיניום וטיח גבס — כולם מיוצרים בישראל ומדווחים על בסיס וולונטרי. הנתונים מאפשרים להשוות את ההשפעה הסביבתית בין מוצרים ומסייעים לקבלת החלטות קנייה מושכלת מבחינה סביבתית.

ממצאים עיקריים

• • לוחות גבס מהווים את הקטגוריה הגדולה ביותר (84 רשומות, 76%). טביעת הרגל החציונית עומדת על 2.51 ק"ג CO2 eq / מ"ר (עמידים למים), 2.54 ק"ג CO2 eq / מ"ר (עמידי אש) ו-2.19 ק"ג CO2 eq / מ"ר (רגיל).
• • שלב C (סוף חיים) תורם ~40% מסך טביעת הרגל הפחמנית של לוחות גבס: עבור לוח גבס רגיל — 0.87 מתוך 2.19 ק"ג CO2 eq / מ"ר מגיעים מהריסה וסילוק בסוף חיי המוצר, לא מייצורו.
• • פרופילי אלומיניום מציגים את טביעת הרגל הגבוהה ביותר (חציון 3.48, טווח 1.24–6.97 ק"ג CO2 eq / ק"ג), אך יש להם גם זיכוי מחזור גבוה (D = −1.44 ק"ג CO2 eq / ק"ג) הנובע מניצול פוטנציאל המחזור של האלומיניום.
• • בלוקי בטון וטיח גבס מציגים טביעת רגל נמוכה משמעותית — חציון 0.11–0.13 ק"ג CO2 eq / מ"ר (בלוקים) ו-0.13 ק"ג CO2 eq / ק"ג (טיח), פי 15–20 נמוך מלוחות גבס.
• • כל 110 המוצרים אומתו על ידי EPD International AB ומיוצרים בישראל. תוקף האימות של המוצרים האחרונים מגיע עד ינואר 2030.

טביעת רגל פחמנית חציונית לפי תת-קטגוריה

ערכים חציוניים של GWP לכל תת-קטגוריה. שים לב: יחידות פונקציונליות שונות — לוחות ובלוקים נמדדים ל-מ"ר, אלומיניום וטיח גבס ל-ק"ג.

פירוט שלבי מחזור חיים – טביעת רגל פחמנית (GWP)

ערכים חציוניים (ק"ג CO2 eq) לפי שלבי מחזור חיים לקטגוריות הנפוצות. ערכי D שליליים מייצגים זיכוי פוטנציאלי ממחזור.

השוואת מוצרים לפי טביעת רגל פחמנית כוללת

29 קווי מוצרים ייחודיים, ממוינים לפי GWP כולל. צבע לפי קטגוריה.

אודות המאגר

המאגר מרכז נתונים על השפעות מדודות מחומרים ומוצרים על הסביבה, במיוחד טביעת הרגל הפחמנית שלהם. הנתונים נמדדו באמצעות ניתוח מחזור חיים (LCA), אומתו על ידי גורם מוסמך צד ג' ודווחו על ידי היצרנים והיבואנים באופן וולונטרי. מטרות המאגר הן לעודד שקיפות ביחס להשפעות מוצרים על הסביבה, לאפשר בחירות צרכניות עדיפות סביבתית וליצר תחרות שתדרבן את המשק להפחית את ההשפעות הסביבתיות של מוצרים.