מעיינות — ספיקה מדודה

ממצאים עיקריים

• • ארבעת המעיינות עם רישום המדידות הרצוף ביותר הם חרדלית (85 שנות הידרולוגיות, 908 מדידות, ממוצע שנתי 108 ל/ש), זיו (80 שנה, 850 מדידות, ממוצע 133 ל/ש), כרכרה (בצת) (80 שנה, 812 מדידות, ממוצע 25.5 ל/ש) ו-געתון (65 שנה, 769 מדידות, ממוצע 100.4 ל/ש).
• • מעיין כרכרה (בצת) הציג ייבוש שנתי מלא (0 ל/ש) בשנים 2008, 2015 ו-2021, לצד ערכים נמוכים מ-1 ל/ש בחמש שנות הידרולוגיות נוספות בין 2000 ל-2022 — דפוס מדאיג הנעדר לחלוטין מהנתונים לפני 2000.
• • מרבית המדידות בדגימה (37%) נמצאות בטווח 10–50 ל/ש; כ-6% הציגו ספיקה אפסית עד 1 ל/ש. מדידות מעל 100 ל/ש מהוות כ-19% מהדגימה.
• • שיטת המדידה הנפוצה ביותר היא מד זרם (45,573 מדידות, 40%), ואחריה מיכל נייד (23,135) ו-סכר (12,743). כ-2,161 רשומות מסווגות "ללא מדידה" — ייתכן שהמעיין היה יבש בעת הביקור.
• • מעיין חרדלית רשם בשנת 2023 ספיקה ממוצעת של 164 ל/ש — אחת מהגבוהות בשלושים השנים האחרונות, לאחר שנות ירידה בין 2015 (6.97 ל/ש) ל-2017 (21.46 ל/ש).

ממוצע ספיקה שנתי — ארבעת המעיינות הנמדדים ביותר (1950–2023)

ממוצע שנתי של ספיקה (ל/ש) לכל שנה הידרולוגית; מבוסס על כלל מדידות המעיין. נקודות חסרות — שנה ללא מדידה.

ספיקה ממוצעת לפי מעיין (מדגם 5,000 מדידות)

ממוצע ספיקה (ל/ש) למעיינות עם לפחות 5 מדידות בדגימה.

אודות המאגר

מאגר מידע של נתוני ספיקות במעיינות הנמדדים על-ידי השירות ההידרולוגי של הרשות הממשלתית למים ולביוב. ספיקה היא כמות המים (ליטר) שעוברת ביחידת הזמן (שנייה) דרך חתך מדידה. הנתונים מהווים רצף היסטורי ייחודי שמאפשר ניתוח מגמות ארוכות-טווח בזמינות מים טבעית.